• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        אפריל 2024

        יניב ברגר, מילה זלזצקי, אלון ישראלי, נטליה שומסקי, עידו נחמני, דן ג'וסטו, מרדכי גוטמן
        עמ' 211-216
        הקדמה: לאחרונה הוקמה במרכז הרפואי שיבא יחידה לכירורגיה גריאטרית, שמטרותיה כוללות הערכה מקצועית של מועמדים לניתוח, המלצה על נתיחות בהתאם לדיון צוות רב מקצועי, ומענה לצרכיו הייחודיים של המנותח הקשיש בשלבי ההכנה, ההחלמה והשחרור.

        שיטות: אנו מדווחים על מחקר רטרוספקטיבי המתאר את תהליך הקמת היחידה ותוצאות ראשוניות מהשנה הראשונה לאחר הקמתה (ינואר-דצמבר 2022). צוות היחידה כולל אחות מומחית קלינית בגריאטריה, רופא מומחה בגריאטריה, כירורגים, מרדימים ופיזיותרפיסטית. בפעילות היחידה נכללו כל החולים הכירורגיים בגיל≥80 שנים או צעירים יותר עם תחלואה גריאטרית משמעותית.

        תוצאות: בשנת 2022, 276 מטופלים טופלו במסגרת  היחידה, מהם 110 עברו הערכה טרום ניתוחית מלאה במרפאת אחות מומחית קלינית בגריאטריה והשאר הוערכו במחלקת האשפוז. 115 מטופלים בגיל חציוני של 86 שנים (טווח 65-98) הועלו לדיון צוות רב מקצועי לשקילת ניתוחי כריתת כיס מרה (46.1%), כרכשת/חלחולת (16.5%), תיקוני בקעים (13.9%), כבד/לבלב (9.6%), ואחרים (13.9%). מתוך מטופלים אלה, 49 מטופלים (42.6%) בגיל חציוני של 86 שנים (טווח 98-72) נותחו לבסוף. משך האשפוז החציוני לאחר ניתוח היה 3.5 ימים (60-1), ושיעור  המטופלים שפיתחו סיבוכים בתר-ניתוחיים היה 46.7%. משך המעקב החציוני לאחר האשפוז היה 2.5 חודשים (טווח 18-0), במהלכו נפטרו 4 מנותחים.  בהשוואה למטופלים מבוגרים שעברו כריתת כיס מרה בשנים 2023-2021 שלגביהם לא התקיים דיון צוות רב מקצועי (n=39), אלה שלגביהם התקיים דיון צוות רב מקצועי (n=17) אושפזו למשך זמן קצר יותר לאחר הניתוח (2.0±0.9 לעומת  2.4±2.1 ימים), פנו פחות למיון בחודש הראשון לאחר הניתוח (12.5% לעומת 28.2%) וחזרו פחות לאשפוז בחודש הראשון  (6.2% לעומת 15.4%), אך ללא מובהקות סטטיסטית (p≥0.3).

        מסקנות: המנותח המבוגר זקוק למעטפת מקצועית ייעודית ומענה לצרכיו הייחודיים סביב אשפוזו. השפעת מעטפת זו על תוצאים בתר ניתוחיים מוקדמים ומאוחרים היא מושא למחקר בעתיד.

         

         

        יוני 2019

        אמיר דורי, נטליה סלסטוביץ, אלכסנדרה גייסטר, אלכסנדר לבדב, יניב ברגר, דן רוזין
        עמ' 372-377

        הקדמה: ביופסיית שריר היא כלי חשוב לאבחון מחלות עצב-שריר ומבוצעת לרוב כאשר קיימת חולשת שרירים, עלייה ברמת האנזים קריאטין קינאזה או אלקטרומיוגרפיה המעידה על מחלת שריר (מיופתיה). יעילותה כאשר אלה תקינים אינה ברורה.

        מטרות: לאפיין את הממצאים בביופסיית שריר של נבדקים ללא עדות קלינית, מעבדתית או אלקטרומיוגרפית למיופתיה.

        שיטות מחקר: איסוף נתונים רטרוספקטיבי מתיק רפואי של נבדקים שעברו ביופסיית שריר במרכז הרפואי שיבא.

        תוצאות: מתוך 109 ביופסיות שריר, אותרו 12 נבדקים (11%) ללא עדות מקדימה למיופתיה. בשני שלישים מהחולים התגלו ממצאים חולניים: דלקת בחמישה חולים (42%), בארבעה מהם תסנין דלקתי סביב כלי דם ובאחד בין סיבי השריר. מיופתיה קלה     

        -3/5 מהחולים. דלדול (אטרופיה) של סיבי שריר מסוג 2 כממצא עיקרי או יחיד התגלתה ב-2 מיקרים (17%) ושינויים נוירוגנים קלים כממצא עיקרי באחד (8%). בארבעה מתוך חמשת החולים עם מחלה דלקתית בשריר ניתן היה לצפות לממצאים דלקתיים על בסיס אנמנזה רפואית, בדיקות מעבדה נוספות או בדיקות דימות שהעידו על מחלה דלקתית פעילה (P = 0.006).

        מסקנות: תסנין דלקתי סביב כלי דם ללא פגיעה משמעותית בסיבי השריר הוא ממצא שכיח ובעל משמעות טיפולית בנבדקים עם רקע המכוון לדלקת, גם אם אין עדות מקדימה למיופתיה.

        דיון: מחלות שריר מאופיינות לרוב בפגיעה בסיבי השריר או ברקמת החיבור וכלי הדם שסביבם. בהיעדר פגיעה משמעותית בסיבי השריר, כוח השרירים, רמת קריאטין קינאזה ואלקטרומיוגרפיה יהיו ללא עדות למיופתיה. ממצאים תקינים אלה אינם שוללים דלקת סביב כלי דם בשריר או מיופתיה קלה.

        לסיכום: ביופסיית שריר יעילה באבחון מחלות שריר דלקתיות בחולים המתאימים לכך גם כאשר כוח השרירים, רמת קריאטין קינאזה ואלקטרומיוגרפיה תקינים. בממיקרים אלה הדלקת לרוב מתבטאת בתסנין סביב כלי דם ללא פגיעה משמעותית בסיבי השריר. 

        אפריל 2019

        יניב ברגר, הראל יעקבי, יניב זגר, אלכסנדר לבדב, מרדכי גוטמן, אביעד הופמן
        עמ' 227-232

        הקדמה: ניתוח מפחית תאים cytoreductive surgery)) בשילוב עם כימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית (Hyperthermic intraperitoneal chemotherapy) הופך לטיפול מקובל בחולים נבחרים עם פיזור גרורות בצפק שמקורן בסרטן הכרכשת והחלחולת. אנו מציגים את ניסיוננו במאה מקרים ראשונים שעברו טיפול משולב זה.  

        שיטות: הניתוחים בוצעו בין אפריל 2009 לאוגוסט 2016. כימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית ניתנה בשיטה "פתוחה" עד ינואר 2014 ובשיטה "סגורה" לאחר מכן. כתרופה כימותרפית השתמשנו ב- Mitomycin-C שהוזלפה במשך 90 דקות בטמפרטורה ממוצעת של 42 מ"צ.

        תוצאות: מאה ניתוחים בוצעו ב-94 חולים (64% נשים) שלקו בסרטן הכרכשת (n=89) והחלחולת (n=5) בגיל חציוני של 62 שנים (טווח 83-22). כריתה שלמה של הגרורות (CC score של 0 או 1) הושגה ב- 91 ניתוחים. הניתוח נמשך בממוצע 7.5±2.3 שעות, במהלכו מספר האיברים החציוני שנכרתו היה 2 (טווח 6-0) ומשך האשפוז החציוני לאחריו היה תשעה ימים (טווח 101-5). שיעור של 54% מהניתוחים לוו בסיבוכים לאחר הניתוח ושיעור הסיבוכים המשמעותיים (קלביאן-דינדו 4-3) היה 12%. שלושה חולים (%3) נפטרו ב-90 הימים שלאחר הניתוח. גורמים שנמצאו קשורים סטטיסטית להתפתחות סיבוך בתר ניתוחי כללו מדד פיזור צפקי (PCI) גבוה, מספר גבוה יותר של כריתות איברים והשקות ומשך ניתוח ארוך יותר. משך המעקב החציוני לאחר הניתוח היה 2.1 שנים שבמהלכו 50 חולים נפטרו. ההישרדות הכוללת החציונית הייתה 3.1 שנים וההישרדות החציונית ללא מחלה הייתה 10.7 חודשים. שבעה חולים שרדו מעל חמש שנים לאחר הניתוח. גורמים שנמצאו קשורים להישרדות כוללת פחותה כללו PCI גבוה ופיתוח סיבוך בתר ניתוחי משמעותי.

        מסקנות: נמ"ת עם כהת”צ הוא טיפול ישים ובטוח לפיזור צפקי ממקור סרטן הכרכשת והחלחולת. טיפול זה עשוי להקנות יתרון הישרדות ארוכת טווח בחולים נבחרים.

        יוני 2014

        יניב ברגר, אנדרו פול זבאר, אלכסנדר לבדב, יוסף לוי, אבינועם נבלר, דן אדרקה, טליה גולן, עופר פורים, ברוך ברנר, מחמוד נאטור ומרדכי גוטמן
        עמ'

        יניב ברגר1, אנדרו פול זבאר1, אלכסנדר לבדב1, יוסף לוי1, אבינועם נבלר1, דן אדרקה2, טליה גולן2, עופר פורים3, ברוך ברנר3, מחמוד נאטור1, מרדכי גוטמן1

        1מחלקה לכירורגיה ב', 2המערך לאונקולוגיה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, 3מרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, 1,2,3מסונפים  לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

        הקדמה: בשנים האחרונות התפתחה תפישה חדשה לטיפול בגרורות של הצפק  שמקורן בסרטן הכרכשת והחלחולת או התוספתן: כריתה מרבית של השאתות הנראות לעין (Cytoreduction, או טיפול מפחית תאים),  ושטיפת חלל הבטן בכימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית המכונה HIPEC (Hyperthermic intraperitoneal chemotherapy). המטרה בעבודתנו זו היא להציג בפני הקוראים את ניסיוננו הראשוני בטיפול משולב ומורכב זה.

        שיטות: נכללו במחקר כל החולים שעברו טיפול מפחית תאים +HIPEC  במרכז הרפואי שיבא, מאפריל 2009 ועד דצמבר 2011. HIPEC  בוצע בשיטת "הקולוסאום" באמצעות מכונת לב-ריאה, בטמפרטורה של 41 מ"צ. כתרופה כימותרפית טיפלנו ב- Mitomycin-C . משך ההזלפה היה 90 דקות.

        תוצאות: הוכללו במחקר 45 חולים (מתוכם 18 גברים) עם שאת ראשונית שמקורה בכרכשת ובחלחולת או תוספתן בקרב 42 חולים ותסמונת פסאודו-מיקסומה צפקית בקרב שלושה חולים. כריתה מלאה של כל השאתות (CC-0) הושגה בקרב 37 חולים (82%). משך האשפוז החציוני לאחר הניתוח היה שמונה ימים (טווח 5-43). חולה אחד נפטר 90 ימים לאחר הניתוח. שיעור הסיבוכים הסב ניתוחיים (Peri operative) היה 31.1%. משך המעקב החציוני היה 12 חודשים לאחר הניתוח (טווח 36-2), אשר במהלכו 13 חולים נפטרו, בניתוח קפלן-מאייר ההישרדות הכוללת החציונית בקרב חולי סרטן כרכשת חלחולת או תוספתן הייתה 20.2 חודשים ומשך הזמן החציוני להתקדמות המחלה (Progression free survival) היה 16.4 חודשים. במהלך תקופת המעקב נצפתה התקדמות של המחלה בקרב 23 חולים. 

        מסקנות: טיפול מפחית תאים במשלב עם כימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית לטיפול בגרורות בצפק שמקורן בכרכשת, בחלחולת ובתוספתן, שבוצע ב-45 חולים, הוא ישים, בטוח ומלווה בתחלואה סבירה ובשיעור תמותה נמוך.

        1 ג"צ – גרורות של הצפק/צפקיות.

        2 סכ"ח – סרטן הכרכשת והחלחולת (Colorectal cancer).

        3 פמ"צ – פסאודו מיקסומה צפקית (פריטונאית).

        4 טמ"ת – טיפול מפחית תאים. 

         

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303